סופרסונות יקרות,

 ב-8 במרץ 2015, יום האישה, השקנו את סופרסונס.

הטריגר להקמת סופרסונס היה ועידת ישראל לעסקים באותה שנה, שבה השתתפו 220 פאנליסטים, מתוכם 20 (!) נשים בלבד. שאלנו: מדוע כל כך מעט נשים? תשובת המארגנים הייתה: אין נשים מתאימות. אין נשים מתאימות?! הרמנו את הכפפה! החלטנו להקים אתר, "מאגר" נשים, שבו נשים מצוינות, מובילות, משפיעות, מכל התחומים.

המטרה: להנגיש את קהילת הנשים והתמחויותיהן למארגנות/מארגני הכנסים וכו' ובכך לעודד, נוכחות נשים בכל ועידה, בכל פאנל, בכל כנס. אין יותר תירוצים – אנחנו על כל במה, כי יש נשים מתאימות!

כבר בתחילת הדרך הצטרפו אלינו שותפות נחושות, שגרמו לפרויקט הזה לקרות: אן נחום, הדרה צ'צ'קס, מגי עזר, רותי ארזי, גלית דיאמנט, עמית סנדיק, קרן קיי, יהלי הררי, דלית אנוליק, מישל שטיין טיר, בטי גרינשפוין  ועוד נשים מצוינות. כל אחת מהן השקיעה מכספה, מזמנה וממיטב יכולותיה.

היום, שלוש וחצי שנים אחרי, אנחנו קהילה המונה מעל 1,800 נשים, ואנחנו גדלות כל הזמן.

והתוצאות? בוועידת ישראל לעסקים 2018, 43% מהמשתתפים היו נשים – מדהים!

בוועידת כלכליסט לתיירות השתתפו 8 נשים -12 גברים – מצוין!

סופרסונות יקרות, התוצאות האלה הן עבודה של כולנו.

ומה השאיפה שלנו לשנה הבאה?  שוויון מגדרי, פמיניזם הוא אוקיינוס כחול אין סופי.

אנחנו בחרנו לזקק ולדייק את הפעילות שלנו ולהתמקד בשני נושאים עיקריים:

אנחנו דואגות שמעל כל במה, כנס, ועידה אולפן טלוויזיה וכו' יהיו מספר זהה של נשים וגברים (לפחות, אם לא למעלה מיזה). לפעמים אנחנו חוטפות על זה חזק.. 😊

פתחנו סדרת מפגשים ראשונה של מנכ"ליות ובקרוב נפתח עוד ועוד סדרות  מפגשים למנכ"ליות ולסמנכ"ליות. במפגשים האלה אנחנו נוגעות במגוון נושאים לרבות, הרצאות העשרה, סיעורי מוחות על קונפליקטים ניהוליים שהמשתתפות חוו ועוד. אנחנו שואפות לתת מענה לדילמות וגם לבדידות שיכולה להתלוות לתפקיד.

ומה בנוסף? זה תלוי בכולנו. כל אחת ואחת מכן משפיעה, כל אחת ואחת מכן יכולה לחשוב במה היא יכולה לתרום להמשך ההצלחה; לכל אחת מכן כישורים ייחודיים, יכולות ורעיונות מקוריים – אנחנו מחכות לכן ונשמח לעזרתכן.

ובאותו עניין, אני מבקשת להודות לחלי מזראי, סופר(סופר)סונה, שיזמה טרחה וערכה את הניוזלטר הזה.

לסיום – אנחנו בעיקר מבקשות לתת בית חם ומקום שבו יחד נוכל להגשים את האג'נדה שלנו – 51% נוכחות נשים, בכל נקודות ההשפעה, שמחות שאתן איתנו.

שנה טובה וחתימה מצוינת,

שלכן,

חנה רדו

נשיאת סופרסונס

רצות לבחירות

רצות לרשויות

נקודות
הקודם
הבא

סופרסונות כותבות

נקודות

פמיניזם לנפש
חלי ממליצה על...

איך אני בוחרת ספר לקרוא?
בזמן האחרון, אולי כחלק מתקופה של חיפוש עצמי, שהתחיל להתרחש, פתאום, באמצע החיים.

חיפוש שלא תכננתי ולצד היותי מבוהלת ממנו אני גם מנסה להתרגש ממנו ולהגיד לעצמי שזה בדיוק מה שהייתי צריכה, כדי להרגיש שיש עוד אופציות להתחלות חדשות.

אני שמה לב שאני מחפשת בדמויות פיקטיביות, משום מה, נשים להזדהות איתן. כשהייתי צעירה יותר הייתי מחפשת דמויות אמיתיות, מהחיים, להזדהות והיום אלו נשים מסרטים או נשים בספרות.

כך שכשאני מחפשת מה לקרוא, אני קודם כל מוצאת את עצמי נמשכת לסופרות שכותבות על נשים.
כל מיני נשים, כמוני וגם כאלו שממש לא.
אבל מה שמושך אותי זו הנשיות עצמה.
דמויות שהנשיות פורצת מהן בכל מיני צורות ודרכים.
כשנתקלתי בספר של ליספקטור, הכל היה שם. הסופרת, העטיפה שמציגה גוף נשי במערומיו וכבר בעמוד הראשון, הפנייה הישירה אלי, פנייה מתנצלת אנושית אבל גם משחקית, סחפה אותי ישר לקופה לקנות את הספר ומשם למיטה לקרוא אותו.
הבחירה לא הכזיבה.
ליספקטור מציעה התבוננות וכניסה לעומקה של הנשיות שלה ושל נשים נוספות, הנשים שהיא כותבת עליהן מצויות בגילאים שונים מצעירות עד מבוגרות מאד.
כל אחת מהנשים חווה את הנשיות והמיניות שלה בדרך אחרת, רובן מגלות דברים חדשים על עצמן.
חלק מהסיפורים עוסקים באימהות. הרבה עצב ובדידות נשפכים מתוך הסיפורים ומחייהם של אלו שליספקטור מספרת לנו עליהם.
בדידות ועצב קיומיים וההכרה וההשלמה שאלו החומרים מהם בנויים החיים.
בפתח דבר חושפני וכנה (לא בטוח) הסותר את עצמו ומערער על עצם רעיון הכנות, ליספקטור חושפת אותנו לאחורי הקלעים של עצמה ובכך קובעת את הטון של הסיפורים ואת הדרך בה נקרא אותם.
אני, באופן אישי, מאד אוהבת את המשחק הזה בין האמת לבדיון, בין מה שנחשף ומה שמוסתר באופן המשאיר קצוות מבצבצים, פרומים.
"כל עוד יש לי שאלות ואין לי תשובות, אמשיך לכתוב" קלריס ליספקטור.

WOW WOW WOW
קיבלתי את מרינה כמתנת יום הולדת מבן זוגי שזה לכשעצמו ריגש אותי עד מאד כי אני מאד אוהבת הופעות ומשום מה לא הולכת מספיק והמתנה הזו הוכיחה לי שהוא מקשיב לי, הבחור מקשיב לי אחרי הכל!!! טוב אולי לא ממש עד הסוף, כי שניה אחרי שהוא נתן לי את המעטפה המוזהבת עם הכרטיסים (הוא אפילו הכניס אותם למעטפה מוזהבת) הוא אמר בגאווה שהוא יודע שאני אוהבת אותה אז הוא קנה לי להופעה והתנצל שזה בברל'ה שזה, מתברר בלהבות חביבה, שעה נסיעה מהבית כשזאפה כל כך קרוב, לא הבנתי למה, אבל לא אמרתי מילה.
אז זהו שלא הכרתי אף שיר של מרינה, כך שאני לא יודעת איך הוא החליט שאני אוהבת אותה.
אבל חיכינו וחיכינו והתאריך של ההופעה הגיע ונסענו שעה וכשהדרך התארכה לא התאפקתי ואמרתי אז למה לא הזמנת לזאפה??
ואז הגענו והתברר שהברל'ה הקיבוצניקי הוא מקום ממש חמוד וגם היה לנו מקום ממש טוב.
ומרינה....וואו, אין מילים.
האישה והאגדה, ככה אולי צריך להציג אותה.
כי היא נותנת הופעה מדהימה ומגוונת. אישה אחת על הבמה, הולכת מפה לשם, בין כל מיני כלי נגינה.
מלהטטת עם הקהל, מדברת, מספרת, משנה את קולה ושרה. איזה קול איזו הופעה. נהנינו המון. ממש.
שנינו.
וכמו שאני שמעתי ברכילויות מרינה עם הפנים לחו"ל אז תרוצו לפני שהיא תיעלם לנו.

רונית הרפז

טלי דביר

טלי דביר 1


מוזיאון ההשראה
בימים אלה עם הרבה תשוקה ואש היצירה היא פועלת להקמת מוזיאון מהעידן החדש בתל אביב, החלוץ מבין רשת מוזיאונים בינלאומית (סינגפור סיטי, ברצלונה וסן פרנסיסק), שכל כולה מוקדשת להשראה וכשמו כן הוא, 7/5, על שם יום ההשראה הבינלאומי.
יום ההשראה הבינלאומי מתקיים ב7/5 והוא המפתח למוזיאון ההשראה. למה? בעידן החדש שינוי הוא דבר נתון, וכל אחד ואחת יכולים לקחת חלק בשינוי, לתפוס אותו ולעצב אותו, אבל רק מעט אנשים עושים זאת.
אם להורים שלנו, לדור הקודם הייתה הנוחות של קריירה אחת ומקום עבודה קבוע רובנו נחליף קריירות, איך מתמודדים עם העידן החדש? אזרחי העידן החדש לדבריה של טלי דביר לבנת צריכים להוסיף לארגז הכלים : השראה. במוזיאון מטפחים השראה ויוצאים ממנו עם זריקת אנרגיה מחודשת. יום ההשראה הבינלאומי נותן במה להשראה, מאפשר לכל אחד להתחבר אליה ולחוות אותה מחשבתית והוליסטית. השראה היא כוח ששייך לכולנו, והמוזיאון יהיה הבית שלה.

מבנה המוזיאון דינאמי, מהווה מעין מסלול מכשולים משחרר, המעודד אותך כמבקר להשתחרר מהמושג מוזיאון כפי שהוא מוכר היום, ולחוות אותו! לצחוק, להרגיש, להרהר ולחשוב. במוזאון ההשראה המבקר הוא לא שקוף אלא משתתף. חזון והשראה הם נחלת הכלל, יש להם שפה, ויש ארגז כלים מודרני ששייך לכולם, רק צריך ללמוד להשתמש בו. תחילה הפתעה, שחרור מלא של כל החושים.שנית, חשיפה ליצירה מודרנית, על ידי יוצרים בעלי תשוקה וכוח פנימי מוביל. המוזיאון מאגד אוסף של יוצרי רשת, שכיום פועלים בעיקר ברשתות במדיות החברתיות ונותן להם בית לביטוי, הכרה וקהילה. המפגש שיש למבקר עם היצירה או האומן הוא עוצמתי מאחר והוא מתקיים בכמה מימדים, לא כמו במוזיאון סטנדרטי (מהעידן הישן) בו יש צופה ומיצג.בזירה החמישית והאחרונה במוזיאון אנו פוגשים לדברי טלי דביר לבנת המייסדת את הדבר המעורר השראה מכולם : אנשים.
בהיכל עגול עומדים המבקרים במרכז ויכולים לבחור באחת מבין שבע דלתות. מאחורי כל דלת יפגשו סיפור של דמות מפגש אנושי קצר באמצעים מעולם האומנות כדוגמת וידאו ארט תלת מימדי עם מסכים לאורך החדר., היכרות זו עם מגוון של דמויות מובילות, מעניינות בתחומים שונים, שהמכנה המשותף שלהם הוא השראה והוצאתה לפועל.בשנת 1835 הקימה מאדם טוסו את מוזיאון השעווה, אז ביקשו ללכוד את המעטפת את החיצוני, היום בשנת 2018 אנחנו מבקשים ללכוד את הרעיון של דמויות פורצות דרך, את החשיבה השונה ולהפיץ אותה הלאה. מה הלאה, אני שואלת את טלי המייסדת ״אנחנו מחפשים חדי קרן, פיונירים שיודעים לזהות תשוקה נדירה שזורה ברעיון חדשני ולפעול. אם מעניין אתכם לשמוע פרטים, לסייע, לקחת חלק ביוזמה מרתקת זו תגידו אני.״ "מוזיאונים מספקים לנו מקום לרגיעה והשראה. אך החשוב מכל, הם מציגים אמת..." תומס פ. קמפבל, המנהל היוצא של מוזיאון המטרופוליטן בניו-יורק.

וכמה מילים על פורום המנכ"ליסטיות שלנו

הפורום הינו למנהלות בכירות ממגוון רחב של תחומים ותעשיות נפגשות לחלוק הזדמנויות, חיבורים וידע מקצועי. היום בו יונת פגשה את חנה רדו היה המקום בו אתגר פגש הזדמנות. ליונת מנכ"לית סטארטאפ מצליח היתה חסרה קבוצת שוות, איתה תוכל לחלוק אתגרים ניהוליים ומקום ממנו תוכל ללמוד לשתף ולצמוח מקצועית. לחנה הייתה חסרה קבוצת מנכ״ליות מנוסות איתן תוכל לחלוק את אינספור ההזדמנויות שמתדפקות על דלתה שתוכל יחד איתן לקדם את החזון של נשים מובילות בתפקידי מפתח וליווי של נשות מקצוע.
וכך בעזרת 5 מייסדות נולד פורום המנכ״ליסטיות!
מנכ״ליות משלל המגזרים והתעשיות מתכנסות אחת לחודש במשך 3 שעות ללמוד ולשתף באתגרים וחוויות מקצועיות עם קבוצה יוצאת דופן של מנכ״ליות מנוסות בנושאים: ניהול משא ומתן וניהול קונפליקטים > ניהול זמן ואסטרטגיות ניהול עצמי > העברת מסרים ועמידה מול קהל > פרסונליזציה, רשתות חברתיות ובניית קהילה > גיוס, שימור ופיתוח עובדים > גיוס כספים - לפי תעשייה/עמותה/חברה > חוללות והטמעת שינויים בארגון > אתגרי השיווק בשוק משתנה ותזזיתי > גבולות וגדרים בעבודה > הדירקטוריון ואני > יחסי כוחות בארגון.
כל מפגש בנוי מארבעה חלקים עיקריים: ידע מקצועי, מעגלי שיתוף-אתגרים, קבוצות דיון ובמת הזדמנויות.
אנחנו נרגשות לספר שאחרי החגים יפתחו פורומים נוספים: פורום ירושלמי, אחד נוסף במרכז ופורום לסמנ״כליות.
מוזמנת לענות על טופס ההרשמה המצורף או לשלוח מייל עבורך או עבור מישהי שאת מכירה שיכולה להתעניין לavital.stein@gmail.com ונחזור אליך בהקדם.
שנה טובה!
אביטל שטיין, מרכזת הפורום.

חדשות ועדכונים

חדשות ועדכונים

נקודות

מדד סופרסונס

הציון שלנו במדד סופרסונס - נמוך מאוד

ממשיכות להיאבק ולהילחם על הדברים שחשובים לנו.
במרכז המאבק הנוכחי והמתוקשר, חלוקת 10 פרסי התעשיינים לגברים בלבד.
מסתבר שתעשיינים הם רק גברים. אין בנמצא נשים שראויות לפרס הזה.
כשאנחנו חושבות 2018, אנחנו חושבות חלליות לשמש ולירח, מכוניות אוטונומיות, טייסות ואפילו מפקדת טייסת. תעשייניות?
זה עוד לא חלחל לוועדת הפרסים.


ואגב, קיבצנו רשימה של תעשייניות - תפנו ונספק בחפץ לב!

הציון שלנו במדד סופרסונס - גבוה בשמים

בשיתוף פעולה ראשוני, משמח ביותר גלובס יצאו במבצע למאה מנשות סופרסונה שירשמו ראשונות, מנוי חינם לחודשיים על העיתון  והמוספים, גיליון מנייר, הביתה.

עדכונים משמחים

פודקאסט
בול בפוני

נקודות