גבולות השפה שלנו הם גבולות העולם שלנו או איך נראה שינוי מלמעלה

הכותבת, אביטל שטיין, מרכזת את פעילות המנכ"ליסטיות בסופרסונס,  וחנה רדו, נשיאת סופרסונס, יצאו למסע פמיניסטי קצרצר באיסלנד.

ב-36 השעות המשותפות של חנה ושלי באיסלנד, אוצר המילים שלנו באיסלנדית שוטפת לא גדל אפילו לא במעט אבל בהחלט הרחבנו את השפה הפמיניסטית שלנו לאין שיעור, ושמענו מנשים מרהיבות איך מדינה שינתה לעצמה את המציאות השוויונית, מלמעלה.

הפורום הכלכלי העולמי מכתיר את איסלנד כמדינה בעלת השוויון המגדרי הגבוה ביותר בעולם בתשע (9) השנים האחרונות.

 

הנה כמה עובדות שיגרמו לנו לקנא:

  • הנשיאה הראשונה של איסלנד שנבחרה לנשיאות ב-1980 וכיהנה 18 שנים, היא האישה הראשונה בעולם שנבחרה אי פעם, בבחירות דמוקרטיות
  • ראשת הממשלה הראשונה שנבחרה ב-2009, היא האישה הראשונה שעמדה בראשות ממשלה כלשהי בעולם, והיא גם לסבית מוצהרת
  • איסלנד היא המדינה הראשונה בעולם שחוקקה חוק המחייב תשלום שווה לגברים ונשים במשרה זהה
  • ב-1915 הייתה איסלנד לאחת מהמדינות הראשונות שהעניקה לנשים את זכות ההצבעה וכיום, חברות הפרלמנט האיסלנדיות מהוות כ-40% מסה"כ חברי הפרלמנט

 

פגישותינו עם נשות איסלנד

במהלך שהותנו הקצרצרה, קיימנו פגישות רבות ואינטנסיביות עם : ראשת האקסלרטור יזמות הגדול ביותר באיסלנד, ראשת משרד המסחר (Chamber of commerce), מנכ״לית אחד הבנקים הגדולים במדינה ששיקמה את הבנק מיד לאחר המשבר הגדול ב 2008 וחוגגת עשור בבנק, מנכ״לית ארגון הנשים העסקי – שהרגיש כמו המקבילה של סופרסונס, שגרירת המגדר, שגרירת החדשנות ולבסוף איך לא, גם עם ה"פירסט ליידי", בביתה, עם הבאטלר וכל המשתמע מעצם מעמדה.

שמענו מכל הנשים המרשימות הללו, תובנות מעניינות  על הפמיניזם האיסלנדי.

אחרי שחנה חזרה לארץ להמשך פעילותה האינטנסיבית, נפגשתי עם משקיעה רצינית, אישה שבגיל 50+ עזבה את ביתה בקולורדו, "היגרה" לאיסלנד, ובימים אלה שוקדת על כתיבת ספר על נשות איסלנד.  היא מסבירה בשפתה הציורית, שיש משהו אחר באדמה האיסלנדית – הטבע עצמו פמיניסטי כמו גם החיבורים, הגברים, והשפה.

לא רק איסלנד, כל המדינות הנורדיות מתקרבות ל-100% אוריינות בשני המגדרים, ולשוויון כמעט מלא בהשכלה וברמות שכר. הן מציעות חופשות לידה לאימהות וגם לאבות בתשלום נדיב, ובשבדיה, אימהות יכולות לבחור לצאת לחופשת לידה של 480 יום.

לא כל הנוצץ זהב

טרם הגעתנו ולאור הנתונים המרשימים שפרסמנו כאן, היינו בטוחות שיספרו לנו על משוואה מנצחת. חשבנו שנלמד מהן את ה'איך'.

אבל, ויש אבל, כשיורדים לרזולוציות, המספרים בחלק מהפרמטרים, לא רחוקים מהסטטיסטיקה אצלנו בארץ.

לדוגמא: שיעורן של מנהלות נשים בשוק העסקי הינו 8% בלבד.

מסתבר ששינויים מלמעלה זה מצוין, אבל זה לא מחלחל למטה באופן שיטתי כפי שהיינו מצפות.

כנראה שבשביל שוויון מגדרי בכל דרגות המשק ובכלל, צריך להמשיך ולשנות את כל נדבכי החברה מלמטה עד למעלה וההיפך.

סיכום אופטימי וגסטרונומי (כי אי אפשר בלי)

לסיכום, הבנו ששילוב היכולות של איסלנד לייצר שינוי רגולטיבי לצד היכולות הישראליות ליזום ולהקים, הינה נוסחה מנצחת לפעילות בישראל, באיסלנד ואינשאללה בעולם. אנחנו ממשיכות לשמור על קשר צפוף בתקווה לפתח מיזם משותף שמייצר עסקים גלובליים בין נשים.  

כמעט שכחתי לציין שהאוכל טעים טעים, הן מארחות מדהימות והארץ מרהיבה ביופייה בקטע חריג.

 המשך יבוא..

TLV

רצות לרשויות

נקודות

הלו! תתעוררו – הדרה וחלי משוחחות עם שלי ומעיין

שלי הראל (25), ראש סיעת רשימת הנשים של תל אביב ומעיין בודנשטיין (28), מקום שני בסיעה.

פגשנו את שלי ומעיין בקפה תל אביבי טבעוני בקרבת המטה שלהן הנמצא בדיזינגוף.  גם לוטם כלבת האומנה של מעיין הייתה שם. שלי ומעיין הכירו בתקופת לימודיהן, באגודת הסטודנטים, בה לקחו שתיהן חלק פעיל. כל אחת בקדנציה אחרת, שימשה כיושבת ראש בית הספר בה למדה. שלי במנהל עסקים ומעיין בעיצוב.

חלי: אז איך הכל התחיל?

שלי: עבדתי בלשכתו של ראש העיר רון חולדאי כמנהלת תחום ומשם הגיע הרעיון לסיעה.  שמתי לב שהרוב המובהק הוא גברים מתוך 31 חברי מועצה ישנם 8 נשים

חלי והדרה: רק 8 נשים??

שלי: לגמרי, ספרתי כמה פעמים.  הנשים שכן היו שם, בעירייה, היו מבוגרות ממני והרגשתי שהן לא מייצגות אותי. החלטתי לעשות מעשה ולהקים סיעה המורכבת רק מנשים. ואנחנו פה היום.

הדרה: את מספר 1 ועל פי מה שאני יודעת זו הסיעה היחידה בארץ המורכבת רק מנשים

מעיין: ישנן, כיום, כמה סיעות בארץ המורכבות מנשים בלבד. ישנן הלביאות באשדוד ובצפון יש סיעה נוספת המורכבת מנשים.

הדרה: מה זה אומר להיכנס עם סיעה למועצה, באיזה היקף עבודה מדובר?

שלי: כל חבר מועצה מקבל תיק. אנחנו נשמח לקבל את תיק קידום האישה. אנחנו מכוונות לתיק הזה. ואני חושבת שזה תיק הדורש רוח צעירה. אני אתן לך דוגמה, האחרונה שטיפלה בתיק קידום האישה במועצה, כשהיא טיפלה בנושא הזנות, היא דאגה לטפל בנשים העובדות בזנות אחרי שכבר הגיעו לעסוק בזה. אני מאמינה אחרת, אני מאמינה שצריך לטפל ולהגיע לנשים, לנערות האלו, רגע לפני שהן מתחילות לעסוק בזנות. למנוע מהן מלכתחילה להגיע לשם. נמגר את התופעה הזו מהבסיס, מהשורש.

הדרה: צריך נשים צעירות ונאיביות שמאמינות שהעולם יכול להיות מקום טוב יותר.

חלי: בואו לא נשכח שגם לנשים בוגרות יש הרבה מה להציע מניסיון חייהן.

הדרה: ברור לגמרי. צריך גם וגם

שלי: ברור שלנשים בוגרות יש המון מה להציע, אני מתבססת על הדרך שנשים מבוגרות ממני התוו לי.

חלי: האם הכוונה שלכן, כשאתן מקימות סיעה המורכבת רק מנשים היא ליצור פרובוקציה?

מעיין: זה מגיע ממקום של תתעוררו. ממקום של לקדם את האג'נדה שלנו. זה חייב להיות פרובוקטיבי. אנחנו לא שונאות או מפחדות מגברים, אנחנו מכוונות למצב של שוויון. אנחנו אוהבות ויודעות להתנהל עם שני המינים. כדי להגיע למצב של שוויון  חייבים לייצר אפליה מתקנת, צריך לייצר מצב קיצוני כדי שמישהו ישמע את הצעקה הזו, שלנו, הקוראת לשוויון. חייבת להיות רשימה נשית כי אם גם הרשימה הזו הייתה מעורבת אז היינו כמו כל רשימה אחרת.

חלי: מעניין שהיו בעבר רשימות המורכבות מגברים בלבד ואף אחד לא התייחס לזה כמשהו חריג. היום חלק מהרשימות מקשטות את עצמן עם שתי נשים, שאני לא מזלזלת בזה ועדיף מאפס נשים, אבל זה צורם לי מאד ומעצבן. אני הצטרפתי לרשימה של אילן כהן ברמת השרון וחלק ממה שמשך והשפיע על ההחלטה שלי להצטרף, היה שהרשימה היא רשימה שוויונית. הנשים מהוות 50% מהרשימה ואנחנו שלוש נשים בחמישייה הפותחת. זה מרגיש טוב ונכון.

הדרה: דרך אגב המונח אפליה מתקנת הוא מונח עם קונוטציה שלילית וצריך לשנות אותו

שלי: היום חנה (רדו) כתבה בדיוק על זה, שבמקום אפליה מתקנת אפשר לומר החלטה מתקנת.

חלי: אפשר גם לומר העדפה מתקנת

שלי: מהיום נגיד החלטה מתקנת

חלי: במילה החלטה יש החלטה, ובחירה ואפשרויות. אנחנו צריכות לשדר את זה לעולם. המילה אפליה משדרת מסכנות.

מעיין: להנכיח מושג חדש יכול להיות רלוונטי, אך מאחר ועכשיו אנחנו יוצרות שיחות שהן בבסיסן קצרות מאד ואמורות להיות ממוקדות ולהעביר מסר חד וברור. להתחיל להסביר למישהו את ההבדל בין אפליה מתקנת להחלטה מתקנת יכול להיות מסורבל כרגע, במקום שאנחנו נמצאות בו, לפני בחירות

הדרה: זו רק הערת צד. אני לא יודעת אם הקשבתן השבוע לראיון של חנה בגל"צ, כשחנה ציינה שבהתחלה זו צריכה להיות החלטה מתקנת לשוויון מלא בין נשים לגברים בפורומים שונים -המרואיינת השנייה פרופסורית מהטכניון  אמרה שאותן חמישים אחוז נשים יהיו ראויות. אותי זה מאד הרגיז, כי לנו, זה דבר שברור מאליו ולא צריך לציין אותו. לנו ברור שהחמישים אחוז האלו, הן נשים מוכשרות ואינטליגנטיות והן תהיינה שם בזכות ולא בחסד

מעיין: נשים לא מאמינות בנשים וזה דבר נורא בעיני. בתחילת הפרויקט, של סיעת הנשים, פגשנו נשים שלא הבינו בעצמן מה הבעיה בכך שאין שוויון, שיש רק 8 נשים במועצה המונה 31 אנשים.

מעיין: אנחנו מנסות לייצר נורמליזציה. נשים יכולות לרוץ!

הדרה: זה צריך להיות טריוויאלי

שלי: כשהחלטתי להקים את הרשימה ולעמוד בראשה, היו לי הרבה התלבטויות. עשיתי לעצמי תחקיר קטן וכשראיתי שלפני חמש שנים, נשים התמודדו בירושלים ובהרצליה, זה נתן לי דחיפה ומוטיבציה. אני לא בטוחה שהייתי מתמודדת אם לא הייתי רואה שאחרות עשו לפני והצליחו. ולכן, מעבר לכך שאני מתמודדת ורוצה לנצח, אני רוצה להוות תקדים להראות שזה בסדר לבחורה צעירה בת 25, להחליט שהיא עוזבת הכל, מתפטרת מהעבודה, לוקחת הלוואה, משכירה מטה, מעסיקה צוות, מקימה נבחרת, מדברת על זה בפומבי.

הדרה: ומי מממן את זה?

שלי: זה בעיקר על חשבוני. יש מעט תרומות אבל הרוב זו הלוואה שאני לקחתי בשביל זה. מעיין מאד רוצה לנצח !

מעיין: אני בת אדם מאד תחרותית

הדרה: מצוינת, זה מצוין

מעיין: אני תחרותית ברמה שזה מעסיק אותי שהפסדתי בכיפור האחרון בטורניר טאקי, עד כדי כך.

חלי: בטאקי את יכולה לוותר לעצמך. בבחירות תישארי תחרותית

הדרה: תצטרכו הרבה קולות בשביל לנצח

שלי: אנחנו רוצות להיות קול מחאתי, אנחנו רוצות שנשים יצאו להצביע עבורנו גם בתור מחאה. יצאו בהפגנתיות לקלפי, יגידו שנמאס כבר, שצריך לקרות משהו שונה, וזה מה שיוציא אותם מהבית. אנחנו רוצות שהנשים שתגענה לקלפי תרגשנה אי נוחות לתת את הקול שלהן למועמד גבר ולא למועמדת אישה וגבר שיגיע לקלפי, יעצור לרגע וישאל את עצמו האם הוא שוביניסט אם הוא לא נותן את קולו לנשים.

הדרה: מה המצע שלכן?

מעיין: אנחנו, קודם כל, רוצות שיבינו שנשים לא רק בעד נשים, נשים יכולות לייצג גם גברים, כמו שגברים מייצגים נשים. המצע שלנו מורכב מכל מיני תחומים, בדומה מאד למצעים של רשימות אחרות. אנחנו מתייחסות במצע שלנו לחיי היומיום המשפחתיים, מההיבטים הנשיים והגבריים שלהם. המצע הוא מאד חברתי ועונה על הצרכים של הקהילה ונבנה מתוכה. אנחנו לא מבטיחות דברים שלא נוכל ליישם. אפשר לקרוא את המצע שלנו בצורה תמציתית באתר שלנו http://www.halotlv.co.il/

שלי: כשהגעתי לעבוד בעירייה ושאלתי למה אין נשים? ענו לי: תגידי, יש אישה שרצתה להתמודד ולא נתנו לה? אתן לא מתמודדות. ואז אמרתי לעצמי זה נכון והלכנו אחורה והבנו שיש פה הרבה עניין של חינוך ושוביניזם מימים עברו. אני לא מבקרת אף אחת שרוצה להישאר בבית ולגדל ילדים, אבל אני רוצה שמי שכן רוצה ללכת לכיוון של פיתוח קריירה, תוכל לעשות את זה. ולא יהיה מצב שבגלל נטל כלכלי, או חסמים מצד מדינה או עירייה, היא לא פיתחה את עצמה. הקטינה את עצמה, הקטינה את החלומות שלה, עד שנעלמו לה החלומות. כשאני הגעתי לעירייה, כולם היו מאד מבוגרים סביבי. אני חושבת שאני הייתי הכי צעירה מבין כל העובדים והיו לי הרבה חלומות שגם אמרתי אותם בקול. מי ששמעו אמרו לי, חמודה, את מדהימה. לכולנו היו חלומות כאלו, ואני מדברת על נשים בגילאי 40-50, שאמרו לי, עוד דקה את מכירה מישהו, עוברת לגור איתו, מתכננת שנה את החתונה, מתחתנת, יולדת ואז החיים האמתיים מתחילים ואת שוכחת את כל החלומות שלך

הדרה: אוי איזה עגום

שלי: זו המציאות שאני רוצה לשנות. הנשים שאמרו לי את זה, היום מאד תומכות בי. אני רוצה שיותר ויותר נשים יחלמו בגדול ויגשימו. אני לא בטוחה שאם היום היה לי ילד הייתי יכולה לעשות את זה, כי המדינה והעירייה לא תומכות בנשים עם ילדים.

מצטרפות

מצטרפות לסופרסונס

נקודות

חשוב לנו להמשיך ולגדול כדי שנהיה קבוצה חזקה ומשמעותית, ונחזק את הנוכחות הנשית שלנו כקבוצה ושל כל אחת מאיתנו הנשים העצומות, בצמתי ההשפעה וההחלטה בישראל: בכנסים, בדירקטוריונים, בפאנלים בכנסים ובתקשורת, ובשדרות הניהול במשק ובחברה.

וכך כותבת סיון תהילה אלוס יועצת לאבטחת מידע וסייבר וסופרסונה מהממת (כמובן). 

"מאז שהצטרפתי לסופרסונס הרחבתי את מעגל הנטוורקינג שלי באופן משמעותי ונפתחו בפניי הזדמנויות רבות לקדם, להתקדם ולהשפיע.סופרסונס היא המסגרת המתאימה ביותר לכל מי שמאמינה בערכים של שיוויון, פמיניזם וקידום נשים. זו ההזדמנות של כל אחת מאתנו לממש את עצמה כחלק מקבוצה ערכית ואיכותית כדי לקדם את מטרותינו.  ממליצה בחום ובאהבה!"

אם אתן עדיין לא חברות בסופרסונס, הירשמו בלינק המצורף.

אם אתן סופרסונות, המליצו בקישור על חברות נוספות וצרפו אותן לעשיה של כולנו.